טאבו הסדר ת"א ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פסיקתא שנחתמה ביום 13.12.09 ובה הוצהר כי הבעלות בנכס המקרקעין שבמחלוקת נתונה לנתבעים 1 ו-2.

פסיקתא זו היא פועל יוצא של החלטת כב' השופט ברוך מיום 25.10.09 שהצהיר על הבעלות כאמור.

הבקשה לביטול הפסיקתא הוגשה ביום 06.01.2010.

דין הבקשה להידחות מחמת שני טעמים:

הטעם הראשון הוא שצריך היה לבקש את ביטולה של ההחלטה מיום 25.10.09 שכן החלטה זו היא שקובעת את הזכויות של הנתבעים 1 ו-2 ואילו ההחלטה מיום 13.12.09 היא בסך הכל פסיקתא שמהווה פועל יוצא של ההחלטה המהותית מיום 25.10.09.

הטעם הנוסף הוא שהבקשה לביטול הפסיקתא, גם אם אניח כי מדובר בבקשה לביטולו של פסק דין, לא נתמכה בתצהיר ועדיין אינה נתמכת בתצהיר למרות שהיא בקשה שרוויה בטענות עובדתיות שחייבות היו להיתמך בתצהיר.

גם אם מדובר בבעלי דין שהם תושבי מדינה זרה, הרי שמאז שהוגשה הבקשה בחודש ינואר 2010 ועד היום חלף פרק זמן שן 4 חודשים תמימים. פרק זמן זה הוא ארוך דיו על מנת שניתן יהיה לתמוך את הבקשה בתצהיר.

בנסיבות אלה הצעתי לב"כ התובעים, מבקשי הביטול, להסכים לכך שכנגד תשלום הוצאות תבוטל ההחלטה אך משום מה באי כוח התובעים משוכנעים בצדקתם וסבורים כי ניתן יהיה לבטל את פסק הדין גם בלא שהבקשה תיתמך בתצהיר ערוך כדין. לכך לא אוכל להסכים שכן בעל דין שמעלה טענות עובדתיות חייב לתמוך את בקשתו בתצהיר. הדברים יפים במיוחד במקרה דנן כאשר מדובר בטענה לפיה חלק מהתובעים הם יורשים של התובעים המקוריים (הכוונה ליורשיהם של התובעים 2-4 שנפטרו).

אני ער לכך כי לתובעים טענות כבדות משקל, לפחות לגבי מחצית החלקה, ולענין זה הם הציגו בפני מסמכים שונים שמהם עולה כי הנתבעים כביכול הודו שאין להם זכויות בקרקע. יחד עם זאת, כאשר עסקינן בבקשה לביטולו של פסק דין התובע אינו יכול לפטור עצמו מהגשת תצהיר לתמיכה בעובדות תוך הגשת מסמכים להוכחת טענותיו. טעמו של דבר הוא, שבין השאר נדרש בית המשפט לבדוק מה היתה הסיבה שבגינה לא היתה התייצבות לדיון, מתי נודע למבקש הביטול על פסק דין ועוד כהנה וכהנה שאלות שמחייבות תצהיר בטרם ניתן יהיה לבדוק את הטענות לגופו של ענין.

כמו כן אני מוצא לנכון להעיר כי טענת התובעים בקשר לזכויותיהם במלוא החלקה מהווה הרחבת חזית ברורה לעומת התזכיר שהוגש בשנת 2000. בתזכיר זה נטען כי התובעים הם בעלי זכויות במחצית החלקה בלבד. אמנם התובעים טוענים כיום כי הם יורשיו הטבעיים של בעל הזכויות במחצית השניה של החלקה, אלא שכאשר נערך התזכיר בשנת 2000 עדיין היה בעל הזכויות במחצית השניה של החלקה בחיים וזה גם מסביר מדוע מלכתחילה בתזכיר נטענו זכויות לגבי מחצית החלקה בלבד. ככל שהתובעים מבקשים להרחיב את תביעתם, הרי שעליהם להגיש בקשה לתיקון התביעה ואין הם יכולים להיבנות מכך שבעל הזכויות במחצית השניה נפטר על מנת לטעון כדבר המובן מאליו שמוקנות להם הזכויות גם לגבי המחצית השניה בלא שיבקשו לתקן את תביעתם.

בנסיבות אלה ולנוכח העובדה שהבקשה לביטול הפסיקתא לא נתמכה בתצהיר, אין מנוס אלא לדחות את הבקשה.

התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

אין באמור לעיל כדי למנוע מהתובעים את הזכות להגיש בקשה ערוכה כדין לביטול פסק הדין שתיתמך בתצהיר כדין.

ניתנה והודעה היום כ"ז אייר תש"ע, 11/05/2010 במעמד הנוכחים.

חגי ברנר, שופט

רשם ביהמ"ש המחוזי בת"א

החלטה

אני מורה על עיכוב ביצוע של הפסיקתא מיום 13.12.09 וזאת עד ליום 18.05.2010, על מנת שיהיה סיפק בידי התובעים לפנות לערכאת הערעור בבקשה לעיכוב ביצוע.

יצויין כי לא היה מקום לעכב את ביצוע ההחלטה היום שלא לבטל את פסק הדין, שכן לא ניתן לעכב החלטה בדבר אי ביטול פסק דין. יחד עם זאת, העיכוב ביצוע מתייחס לפסיקתא שניתנה ביום 13.12.09 למרות שהבקשה הועלתה רק היום ובעל פה. נעתרתי לבקשה זו לפנים משורת הדין בשים לב לכך שמדובר בזכויות במקרקעין.

עיכוב הביצוע איננו מתייחס למחצית הזכויות בחלקה בשים לב להחלטתי הקודמת לפיה טענות התובעים בענין זה מהוות הרחבת חזית.